ברטנורא על משנה שבת א׳:ט׳

9 כְּלֵי לָבָן. שֶׁהוּא קָשֶׁה לְכַבֵּס, צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וּמַחְמִירִין עַל עַצְמָן כְּבֵית שַׁמַּאי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אֶלָּא כְּבֵית הִלֵּל שֶׁמַּתִּירִין עִם הַשֶּׁמֶשׁ:

10 וְשָׁוִין. בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, שֶׁטּוֹעֲנִין אֶת הַזֵּיתִים מִבְּעוֹד יוֹם בְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד, לְאַחַר שֶׁטָּחֲנוּ הַזֵּיתִים טוֹעֲנִין עֲלֵיהֶם קוֹרוֹת כְּבֵדִים וְהַמַּשְׁקֶה זָב וְהוֹלֵךְ מֵאֵלָיו כָּל הַשַּׁבָּת:

11 וְעִגּוּלֵי הַגָּת. הָנָךְ דְּגַת קָרֵי עִגּוּלִין, שֶׁהָיוּ דַּפִּין עָבִין עֲשׂוּיִין בְּעִגּוּל, וּבְהָא מוֹדוּ בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל, מִשּׁוּם דְּאִי נַמִּי עָבֵיד לְהוּ בְּשַׁבָּת לֵיכָּא חִיּוּב חַטָּאת, דְּאֵין נוֹתְנִין קוֹרָה עַל גַּבֵּי זֵיתִים עַד שֶׁטּוֹחֲנָן תְּחִלָּה בָּרֵחַיִם, וְכֵן בַּעֲנָבִים דּוֹרְכִים אוֹתָן בָּרֶגֶל תְּחִלָּה, וּבְלָאו קוֹרָה נַמִּי מַשְׁקֶה נָפֵיק מִמֵּילָא, אֶלָּא דְּלֹא נָפֵיק שַׁפִּיר כִּי הַשְׁתָּא, הִלְכָּךְ לֹא דָּמִי לְדָשׁ: